תוכן

ג) ונבאר עתה, ענין זו הנקודה, מה עניינה. כבר הודעתיך, כי כשנאצלו זו"ן דאצילות, היו שני המאורות שוים בקומתם. וכאשר קטרגה הלבנה, נתמעטה. וענין מעוט זה הוא, כי מה שהיתה בתחלה פרצוף שלם מי"ס, נתמעטה, ועמדה בבחי' נקודה קטנה אחת כלולה מי', ושאר ט' נקודותיה, נסתלקו ממנה. לפי שכבר הודעתיך, כי המלכות בתחלת אצילותה. לא נאצלה רק בבחי' נקודה אחת כנזכר. וזה שרש התחלתה, ואח"כ הגדילה בסוד תוספת, ועמדה בפרצוף שלם של י"ס, באמצעות ז"א. כי לכן נקראת אספקלריא שאינה מאירה, דלית לה מגרמה כלום. וכשקטרגה, נסתלקו הט"ס שבאו לה בתוספת על יד ז"א. וחזר ז"א עצמו ונטלם, והיא נשארה בסוד נקודה קטנה כבתחלה, ומרוב קטנותה לא היה בה כח לעמוד אצלו. והוכרחה לירד מאצלו, ונעשת ראש לשועלים בראשית עולם הבריאה, כי בתחלה היתה זנב לאריות, כי הנקבה נקראת זנב אל הזכר, כמו שאמרו בתלמוד פרצוף היתה, זנב היתה וכו'.